אי־יציבות ופריקת כתף

למה דווקא הכתף נפרקת?

מפרק הכתף מאפשר טווח תנועה רחב במיוחד, אך בשל התמיכה הגרמית המועטה בו, זהו המפרק בעל שיעור הפריקות הגבוה ביותר בגוף.

יציבות הכתף תלויה בשילוב מדויק של שרירים, רצועות, גידים ומבנים רכים — ובראשם הלברום: טבעת סחוסית סביב שקע הגלנואיד, שמגדילה את שטח המגע ואליה מחוברת קופסית המפרק. יחד הם מייצבים את ראש עצם הזרוע (ההומרוס) במקומו.

מה קורה בפריקת כתף?

בפריקה, ראש עצם הזרוע מוסט ממקומו בשקע. הוא יכול לזוז חלקית — תת־פריקה (Subluxation), או לצאת במלואו — פריקה מלאה (Dislocation). פריקה מלאה נגרמת לרוב מחבלה משמעותית או מתנועה חדה מעל גובה הכתף, למשל:

• נפילה על יד מושטת
• נפילה בזמן סנובורד או סקי
• משיכה חזקה של הזרוע לאחור
• מאמץ כשהזרוע מורחקת מהגוף, כמו בטיפוס על קיר

מעל 90% מהפריקות הן פריקות קדמיות. ברובן הלברום מנותק מהחלק הקדמי־תחתון של הגלנואיד (Bankart Lesion) והקופסית נמתחת. פגיעה זו אינה הפיכה, ועלולה להיות מלווה בנזק גרמי לשקע (Bony Bankart) או לראש עצם הזרוע (Hill-Sachs). מהעשור החמישי לחיים, הנזק האופייני הופך לקרע בגידי השרוול המסובב.

השלב החריף מתאפיין בכאב עז ובעיוות בקדמת הכתף — יש לפנות לגורם רפואי זמין בהקדם להחזרת הכתף למקומה.

למה פריקה אחת מעלה את הסיכוי לפריקות נוספות?

ד״ר עירא בכר מסביר מה נפגע בפריקת כתף ומדוע הכתף נוטה לחזור ולהיפרק.

בשל הנזק האופייני לפריקה, השכיחות של פריקות חוזרות גבוהה — והיא עולה ככל שהמטופל צעיר יותר בפריקה הראשונה ופעיל יותר גופנית. לאחר פריקה שנייה, הסיכוי לפריקות נוספות עולה מעל 90%.

מעבר לפריקות מלאות, מטופלים רבים מתארים תת־פריקות ותחושה שהכתף ״משוחררת״, הגורמות לאירועים חוזרים של כאב עז ולחשש מהרמת היד מעל גובה הכתף.

איך מאבחנים?

בשלב החריף — צילום רנטגן. בשלב הכרוני — בדיקה גופנית בשילוב MRI עם חומר ניגוד המוזרק למפרק, להערכת הנזק ללברום ולמבנים נוספים. לעיתים נדרש גם CT להערכת הנזק הגרמי.

טיפול שמרני או ניתוח?

לאחר פריקה ראשונה ניתן לנסות טיפול שמרני ופיזיותרפיה. כאשר הפריקות חוזרות או שקיים נזק נלווה, לרוב נדרש ניתוח לייצוב הכתף ולמניעת התדרדרות במצבה.

התאמת הניתוח לסוג הפריקה

איך בוחרים בין תיקון ארתרוסקופי לבין ייצוב גרמי, לפי הנזק ורמת הפעילות.

אין ניתוח אחד שמתאים לכולם. סוג הניתוח נבחר לפי היקף הנזק לרקמה הרכה ולעצם, גיל המטופל ורמת הפעילות שאליה הוא רוצה לחזור.

תיקון ארתרוסקופי (Bankart)

ניתוח זעיר־פולשני באמצעות מצלמה זעירה וכלים המוחדרים דרך מספר נקבים קטנים סביב הכתף. הלברום מתוקן ומעוגן חזרה למקומו, תוך וידוא מתח תקין של קופסית המפרק. השיטה מאפשרת לבצע במקביל פעולות נוספות לפי הצורך:

• תיקון Hill-Sachs (Remplissage) — כשהנזק לראש עצם הזרוע משמעותי, הקופסית יחד עם גיד האינפרספינטוס מוצמדים לשקע בעצם כדי למנוע פריקות חוזרות. בשילוב הפעולות, אחוז ההצלחה עומד על כ-90%
• תיקון הלברום העליון (SLAP) — כשגם הוא מנותק, כדי לאפשר חזרה לפעילות מעל הראש ללא כאב או מגבלה

ניתוח העברת עצם — לטרז׳ה (Latarjet)

כאשר קיים חסר גרמי משמעותי בשקע הגלנואיד או נזק קשה לרקמה הרכה, נדרש שיפור התמיכה הגרמית — על ידי העברת זיז עצם בכתף שאליו מחוברים גידים (לטרז׳ה), או שימוש בשתל עצם מהאגן או מתורם.

הניתוח מתאים גם למטופלים עם גמישות יתר, לספורטאי מגע ולחיילים קרביים (בכפוף לוועדה רפואית — לרוב מחזיר לפרופיל קרבי).

החלמה ושיקום

השיקום לאחר ניתוח לייצוב הכתף ארוך: טווחי תנועה תפקודיים וכוח מספק צפויים לחזור כ-4–6 חודשים לאחר הניתוח. השחרור מבית החולים הוא ביום הניתוח או למחרת.

לפני הניתוח יש להצטייד במשככי כאבים לפי הפרוטוקול שיינתן, ובמקבע כתף לפי מרשם. הפיזיותרפיה היא חלק בלתי נפרד מהטיפול — מומלץ לתאם מראש פיזיותרפיסט מנוסה בבעיות כתף ולהקפיד על ההנחיות, שכן חריגה מהן עלולה להביא לנזק ולפריקה חוזרת.

סיבוכים אפשריים

הסיבוכים אינם שכיחים, אך חשוב להכירם:

• תופעות לוואי להרדמה ולמשככי הכאבים — נדירות
• פגיעה בכלי דם — לרוב דימום תת־עורי קטן הנספג עם הזמן
• פגיעה עצבית — לרוב חולפת; בניתוח העברת עצם השכיחות גבוהה יותר
• זיהום — נדיר, בזכות שטיפת המפרק, מתן אנטיביוטיקה וסביבה סטרילית
• קשיון — הגבלת תנועה צפויה בחודשים הראשונים, ובמקרים נדירים נמשכת יותר